פסק-דין בתיק ת"א 603-04

1.         התובעת, תושבת כפר עראבה, הגישה בקשה למתן פסק דין הצהרתי כי הינה זכאית להירשם כבעלים על קרקע הידועה כגוש ****חלקה ***, בשטח של 2106 מ"ר באדמות כפר עראבה (להלן:" הנכס").

2.         בתיק פסק דין מיום 8.1.07 (כב' ס. הנשיא, השופט גינת) אשר ניתן בהעדר. ביום 17.12.09 בוטל פסק הדין שניתן בהעדר, והתיק הועבר לטיפולי.

3.         הרקע העובדתי

3.1        י. ס. א. מ. המנוח הינו הבעלים הרשום של  הנכס בלשכת רישום המקרקעין (נ/2). שטח החלקה הכולל הוא 15,907 מ"ר. על פי צו ירושה שניתן בבית הדין השרעי בעכו ביום 9.5.93, ירושת המנוח מחולקת לשש מנות אשר למנה אחת זכאי ת. י. א., הוא הנתבע בתיק זה (דהיינו  שטח של 2651 מ"ר משטח החלקה). הנתבע עצמו לא נתן תצהיר ולא התייצב לעדות. הרוח החיה מטעמו היתה בנו, א. ע. אשר נתן תצהיר עדות ראשית ואף נחקר עליו. הנתבע החזיק בנכס ועבד את הקרקע (ס' 5 לתצהיר ת/1 שלא נסתר).

3.2        בשנת 2003 נקשרה עסקת מקרקעין בין התובעת לנתבע, לפיה רכשה מהנתבע מקרקעין בגוש *** חלקה *** מגרש *** ששטחו הכללי הוא 2106 מ"ר (נספח ג' לתצהיר ת/3). בתמורה שלמה התובעת ביום הרכישה סכום של 14,700$, הסכום הקבוע בהסכם. הכסף שולם לידו של בן הנתבע, במעמד החתימה. להסכם צורף תשריט, ערוך על ידי מודד מוסמך בשם סולימאן שאהין, שם מסומן מגרש *** בשטח כולל של 2106 מ"ר. הנתבע חתום על התשריט האמור. הנתבע התחייב בהסכם לעשות את כל הדרוש על מנת להעביר את כל זכויותיו בנכס על שם התובעת בלשכת רישום המקרקעין. אף נקבע כי התובעת תשא בכל ההוצאות הכרוכות בהעברת הזכויות בנכס על שמה. אלא שכבר מתוך מפת המודד (ת/2) יכול לכאורה לראות מי שבקיא בקריאת תשריטים שמגרש *** איננו מצוי בתחום החלקה מס' 2. ואכן, היום אין מחלוקת בין הצדדים כי השטח במפת המודד המסומן כמגרש *** נמצא בתחומי חלקה אחרת, שהיא בבעלות מנהל מקרקעי ישראל. במועד חתימת ההסכם היתה חלקה 2 עצמה רשומה בשלמות על שם י. ס. א. מ. (ללא תעודת זהות) , אביו של הנתבע.

3.3        בשלב מאוחר יותר משבקשה התובעת לרשום את זכויותיה נגלה לתובעת  כי  מדובר במגרש שאין לנתבע כל זכות בו. משסרב הנתבע להעביר זכות למבקשת בחלקה ***, סוכם בין בעל התובעת והנתבע כי ההסכם יבוטל, והנתבע יחזיר את מלוא התמורה ששולמה (ס' 8 לתצהיר ת/3). בן הנתבע מאשר כי סוכם על ביטול העסקה, כאשר סוכם כי החזר התמורה יהיה בשיקים דחויים מחשבונה של אשתו, שמספרו ********(ס' 7 לתצהיר נ/1). בעל המבקשת מבהיר כי הביטול היה אמור להכנס לתוקף, משיפרע אחרון השיקים שניתן למבקשת כהחזר התמורה.

4.         המחלוקת

4.1        הכרעה עובדתית - בעוד שהתובעת טוענת כי לא קבלה  השבת התמורה או כל חלק ממנה, טוען בנו של הנתבע כי התמורה הוחזרה במלואה. לטענת הנתבע התמורה הוחזרה בשיקים דחויים שנפרעו כולם ויש לראות את העסקה כמבוטלת.

לענין הסעד המבוקש - היה וימצא עובדתית כי  לא  הוחזרה התמורה לתובעת, האם ניתן לקבוע כמבוקש על ידי התובעת, כי היא זכאית להירשם  כבעלים של שטח של 2106 מ"ר מחלק ***בגוש **** באדמות כפר עראבה.

5.         גרסאות הצדדים לגבי השבת התמורה

5.1        השלבים השונים של התיק -   בתיק שלבים שונים של דיון, אשר בכל אחד מהם ניתנה גרסת הצדדים לגבי נושא תשלום התמורה. ניתן לראות כי בעוד שגרסת התביעה עקבית, גרסת הנתבע עוברת שינויים ושיפורים .

5.2        שלב א', סעד הביניים - התובעת הגישה תביעתה לפסק דין הצהרתי ביום 13.6.04  ביחד עם בקשה לסעד זמני לפיו  ימנע מהנתבע לבצע עסקה כלשהיא או דיספזיציה בשטח של 2106 מ"ר מחלקה ****, גוש *****. הוגש תצהיר תגובה מיום 26.6.04 מטעם בן הנתבע, שם הובאה התייחסות ראשונית לעסקה.

התקיים דיון בבקשה לסעד זמני ביום 28.6.04 שם הוצגו גרסאות הצדדים באמצעות באי כוחם.

סיכום גרסאות הצדדים בשלב א' :

התובעת :   - נמסרו שיקים מחשבון אשתו של בן הנתבע.

             - החשבון הוגבל, והשיקים חוללו באי פרעון.

הנתבע:  בן הנתבע מסר לתובעת 20 שיקים מחשבון אשתו בבנק ערבי ישראלי, סניף עראבה (נמסר מספר חשבון שגוי שתוקן בתצהיר מאוחר יותר).

- נמסרו 10 שיקים ראשונים  על סך של 1,600 ש"ח כ"א ועוד 10 שיקים על סך של 2,800ש"ח כ"א. השיקים פרושים מחודש מאי 2004 עד דצמבר 2005. השיק הראשון נפרע ושאר השיקים עדין לא הגיע מועד פרעונם. כמו כן נמסרו שני שיקים שחזרו של  חברת ניג'ם, שכל אחד מהם על סך של 5,000 ש"ח. בעל התובעת הסכים לקבלם כי היו לו קשרים טובים עם הבעלים של החברה  (סכום כולל של כל השיקים  54,000 ש"ח).

             - התובעת העבירה את השיקים לאנשים שונים, והם נמצאים בידי צד שלישי.